נעילה רגשית וקפאון תפקודי / גרשון קום

סקירה זו עוסקת בתחושת נעילה רגשית כמו מבוכה וביישנות - בעוצמה כזו, שגורמת לפגיעה ביכולת התפקודית האישית. למה הכוונה?

אחת מהאמירות, שאני כמטפל - תנועתי שומע ממטופלי מספר רב של פעמים, הן התייחסויות של מצוקה - אישית כאשר נקלעים לסיטואציה לא נוחה עבורם. " אני קופא במקומי", "מבוכה תוקפת אותי ואני לא יודעת מה לעשות", "הפה מתייבש ואני רוצה להעלם", "אני מתכסה בזיעה והמילים מתבלבלות" ועוד ועוד.

המכנה המשותף להופעת תחושות מצוקה אלה, הוא כאשר הם נקלעים לאינטראקציה חברתית אקטיבית: כמו לעמוד לפני קהל ולשאת דברים או לארח אנשים בסלון ביתם. וגם לאינטראקציה חברתית פסיבית - כמו לשהות עם עוד אדם או מספר אנשים במעלית, למשך מספר שניות במעבר מקומה לקומה בבניין המגורים או העבודה.

טיפ שאני מציע להם, קל מאד לביצוע. ביצוע אקטים יעילים, סמויים מעין הצופה. משהו בין המבצע לבין עצמו, שמחזירים לאדם את תחושת השליטה במרחב. על פי המשובים, פעולות אלה הן בעלות השפעה משמעותית על הפשרת הקפאון האישי והחזרת השליטה והבקרה על הדינמיקה האישית.

אסביר למה הכוונה -

א. קיפאון תפקודי - הוא העדר תפקוד אפקטיבי של הפרט במרחב האישי שלו (ראו פירוט במאמרים המופיעים כאן למטה). קיפאון תפקודי משול לרכב המצוי כרגע "בהילוך N נוטרל" משולב עם מעצור ידני (אנברקס) במצב רתיחה של המנוע. הכל נעצר, אך הרצון - שהכל ינוע.

ב. המלצתי למטופליי, כאקט עזרה ראשונה ברגע של תחושת קפאון, מעבר לתכני שיעורי וטיפולי התנועה היעודים שהם מקבלים ממני, לשבור את הקפאון על ידי פעולות - נגד – שעיקרן:

1) נשימה עמוקה (פונקציונלית) - הנחשבת לאקטיבציה של הפרט, בניגוד לנשימה הרדודה הפסיבית שכולנו מבצעים אותה בשגרת היום. על מהות הנשימה הפונקציונלית ופירוט תרומותיה על גוף ונפש – ראו ברשימת המאמרים התומכים כאן למטה.

2) ביצוע צעד אחד לפחות בצורה טבעית ובכך יצירת שינוי פוזיציה אישית במרחב. כך שהיישות הקפואה (מכלול גופנפש) מניעה את עצמה. האדם העביר את עצמו ממצב פסיבי למצב אקטיבי. בנוסף, יש בכך גם משום סוג של העברת מסר א- מילולי של שליטה במרחב ששותפים לו כרגע מספר אנשים. שליטה - המנוגדת לתחושת הקפאון הבלתי רצויה.

3) יצירת קשר עין מהיר ורגוע עם הסובבים מגביר את תחושת המעורבות ואת תחושת השליטה במרחב המאיים על הפרט.

4) שילוב חיוך סמוי המנטרל את תחושת האיום והמבוכה. חיוך סמוי מבטל את מנח הגבות הזקורות ומרפה את רקמות הפנים המתוחות גם הן - כתוצאה מהמתח האישי. ובנוסף, חיוך סמוי משדר נינוחות ופתיחות שהיא הפוכה לתחושת הקפאון.

5) פתיחת אזור חגורת הכתפיים ובית החזה הנוטה לקרוס ברגעי מצוקה אלה; על ידי משיכה קלה ומינורית של הכתפיים לאחור וקירוב השכמות. אקט המגביר את הנוכחות במרחב.

בתמונה אני מדגים לפיתת קיפוד כהומור קל לתופעת הסגירות והניתוק מהמרחב.

מתחת לתמונה המשך המאמר.